יום חמישי, 13 באוגוסט 2015

ראובן פינסקי, מנהל אגף מורשת לאומית במשרד רה"מ: על התכנית לשיקום, שימור והעצמת המורשת הלאומית בישראל


(ראובן פינסקי, בהצגת התכנית "ציוני דרך" באוניברסיטת הארווארד (צילם: אייל לנדסמן

מאת: ראובן פינסקי - מנהל התכנית "ציוני דרך"

בחודש אפריל השנה, הצגתי בכנס EVA MINERVA שנערך באוניברסיטת הרווארד, את תכניתה של מדינת ישראל בתחום העצמת תשתיות המורשת הלאומית שלה. ההזמנה לבוא ולהרצות בכנס, באחת מאוניברסיטאות היוקרה של ארה"ב, היוותה הכרה בינלאומית בחשיבותה של התכנית "ציוני דרך", המבטאת את קשריו העמוקים של עם ישראל אל מורשתו הלאומית בת אלפי השנים.

Share to Facebook Share to Twitter Email This

תחילתה של התכנית בשנת 2010, כשממשלת ישראל קיבלה החלטה בעניין העצמת תשתיות המורשת הלאומית וקבעה באותה נשימה מתווה פעולה, לשיקום והעצמת תשתיות אלו. 
התובנה שיש לטפל בצורה רצינית בנושאים הללו, באה כתוצאה מהכרה במשמעות ערכה התרבותי והחברתי העמוק של מורשת זו. היא גם נולדה כתוצאה מההבנה, שהעצמתן של תשתיות המורשת הלאומית תורמת לחיזוק התודעה, הגאווה והחיוניות הלאומית של עם ישראל.
תשתיות המורשת הללו, שערכן לא יסולא בפז, מורכבות מנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים – המעידים על הזיקה העמוקה שבין עם ישראל לארצו.

תשתיות המורשת המוחשיות

עם צאתה של התכנית לדרך, אושרו על ידי ועדה בין-משרדית 97 מיזמים באתרי מורשת לאומית, לאורכה ולרוחבה של הארץ. זאת, בהשקעה כוללת של כ-775 מיליון ₪. שליש (כ-254 מליון ₪) מהסכום שיועד עבור המיזמים, בהשקעת תכנית מורשת והיתרה במימון משלים ממקורות שונים שגויסו. 
בנוסף, הוקצו תקציבים למיזמי שימור והצלה באמצעות רשות העתיקות ובאמצעות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וכן תקציב השקעה של עד 100 אלף ₪ עבור 100 מיזמים, במסגרת התכנית  הנקראת "ציוניוני הדרך".

יהיה זה מאוד קשה לדבר על המיזמים אותם אנו הובלנו ואנו מובילים באתרי מורשת לאומית, מבלי לעבור ולמנות את כולם. כל מיזם שכזה, משמעותי בפני עצמו, בתחומו ובהקשרו הלאומי-היסטורי. יש את מיזם הקמת מוזיאון לוי אשכול ומשכנה של החברה להגנת הטבע בירושלים, במבנה שהיה מעונם של שלושה ראשי ממשלה ועמד בשיממונו למעלה מ-40 שנה. יש את מיזם שיקום ושימור בתי הכנסת העתיקים בגליל, שבו שותפה רשות העתיקות. יש את מיזם הקמת המוזיאון בבית העצמאות, את המיצג הלילי המרכזי בעיר דוד ואת המוזיאון בבית הרב קוק – שהעבודות עליו החלו ממש בימים אלה, בתום תכנון ממושך.
ישנם עשרות מיזמים בעשרות אתרים, מתקופות שונות: תקופות המקרא ובית שני, המשנה והתלמוד, היישוב הישן, העליות – זו הראשונה וזו השנייה ומתקופת הקמת המדינה.
אתרים בהם כל אבן, עמוד, רצפה או חלון, מספרים את סיפורו עתיק הימים, של עם ישראל בארץ מכורתו.

מתוך מיזם שיקום בתיה"כ העתיקים בגליל:  בית הכנסת במעוז חיים
מיזם שיקום בתיה"כ העתיקים בגליל - בית הכנסת במעוז חיים לאחר שיקומו: רצפת המבנה הייתה בשלבי התפוררות והתפרקות 
(צילום: רשות העתיקות) 

תשתיות המורשת הלא מוחשיות

לצדם של אתרי המורשת הלאומית המכילים אוצר אדיר של עתיקות, אנדרטאות ומבנים מוחשיים, מסתתר אוצר בלום ומופלא של מורשת בלתי מוחשית. זהו עולם המורכב מטקסטים, מתמונות עבר של אנשים ומקומות, ממידע וידע, מלשון, אמנות ומרוח. במובנים מסוימים, זה עולם שחלקים ממנו נחבאים מעין הציבור – כמו חפץ עתיק שממתין מתחת לפני השטח להתגלות. 
פעלנו לחשיפתו של עולם זה ואנחנו ממשיכים, באמצעות מיזמים האוצרים תכנים בעלי חשיבות לאומית-היסטורית ומנגישים אותם לציבור – לרבות באמצעים דיגיטליים. אלו תכנים שבעידן טכנולוגיית המידע הנוכחי, צריכים ויכולים להיות נגישים לכולם במגוון האמצעים הקיימים - ממחשב ועד לטלפון חכם. אנו עדים לעשרות אלפי פריטים מדהימים, שהיו חבויים מעיני הציבור וצצים אט אט, תוך שהם משלימים פיסות חסרות בתַּצְרֵף המורשת הלאומית על מיליוני חלקיו. זה תַּצְרֵף שבעליו האמתיים הוא הציבור וזוהי מורשתו הלאומית. המיזמים הדיגיטליים מביאים אותו, לעתים בפעם הראשונה, אל עיני בעליו האמתיים.
קחו למשל את מיזם "ישראל נגלית לעין", שהוא מיזם דיגיטציה קהילתי לתיעוד והצלה של תמונות הארץ ויושביה. מאות תמונות היסטוריות מחיי היום יום, של אתרים, אנשים "רגילים" ואישים ידועים נחשפות לכל, לעתים קרובות מזוויות שלא נראו עד כה. קחו את אוסף המרכז לאמנות יהודית, שנמצא בימים אלו בעיצומו של תהליך דיגיטציה. בסיומו של התהליך, מאות פריטי אמנות יהודית מ-41 מדינות בעולם יהיו נגישים לכל, באמצעות האינטרנט. יש גם את מיזם הדיגיטציה של ארכיון העתיקות המנדטורי ברשות העתיקות, את אתר הצמחים שבסכנת הכחדה בישראל, אתר הצפרות הישראלי ואת מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. כולם מיזמים שחושפים עתה, באמצעים טכנולוגיים, פיסות שונות מהמורשת הלאומית שלנו. אנחנו גאים מאוד להיות שותפים בהם.

אתר המיזם ישראל נגלית לעין
אתר המיזם ישראל נגלית לעין

אפשר לסכם ולומר שארבע מטרות עומדות לנגד עינינו כחלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של שימור, העצמה והנחלת המורשת הלאומית בהווה ולדורות הבאים:

מודעות והזדהות: הגברת המודעות לנכסים, לתכנים ולרעיונות המהווים את המורשת הלאומית שלנו. העמקת הזיקה אליהם בקרב העם היהודי בכלל ובקרב דורות העתיד בפרט.

שימור: השקעה בשימור נכסי מורשת מוחשיים ובלתי מוחשיים בעלי ערך היסטורי ותרבותי לאומי –  למען הדורות הבאים.

פיתוח: ביצוע פעולות לשיקום נכסי המורשת הלאומית, לשדרוגם ולהעמקת החוויה הטמונה בהם.

הנגשה: הנגשת נכסי המורשת הלאומית באמצעות פריסה ארצית רחבה וביסוס הקשר עם העם היהודי בתפוצות, לרבות בקרב הקהילות השונות ובקרב המטיילים.

מלאכה רבה עוד לפנינו. היטיב לציין זאת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשאמר כי מה שנעשה עד כה, "הוא רק תחילתה של הדרך, להעלאת המודעות הציבורית למורשת ארצנו ולחוסננו הלאומי".
אני מבקש להודות לראש הממשלה שדחף וממשיך לדחוף להעלאת נושא המורשת הלאומית, כנושא חיוני ובעל חשיבות לאומית גדולה. כמו כן, אבקש להודות למזכיר הממשלה לשעבר, מר צביקה האוזר, על תרומתו הרבה ואמונו בנושא ולמזכיר הממשלה הנוכחי, מר אביחי מנדלבליט, על הסיוע ודחיפת התכנית בשנים האחרונות.
בימים אלו מוקם משרד ירושלים והמורשת בראשותו של השר זאב אלקין. אין ספק כי זהו ציון דרך בעל משמעות רבה, בהכרתה של מדינת ישראל בצורך המהותי שבשימור מורשתה הלאומית ובהנחלתה לדורות הבאים. 


רוצים להישאר מעודכנים בכל האירועים, הסיורים ואוצרות המורשת הלאומית? עקבו אחרי דף הפייסבוק שלנו: