יום שלישי, 9 ביוני 2015

הסתיימו עבודות השימור בבית הכנסת של באלה - במעוז חיים


מראה כללי של בית הכנסת - לאחר השיקום
מראה בית הכנסת במעוז חיים - לאחר עבודות השימור
(צילום: רשות העתיקות)
בית הכנסת העתיק שבקיבוץ מעוז חיים, התגלה באקראי בשנת 1974, במהלך עבודות להקמת מוצב צבאי, שהתבצעו ממערב לקיבוץ.
חפירות ארכאולוגיות שהתקיימו באתר בשנים שלאחר מכן, חשפו בית כנסת ששירת קהילה יהודית מקומית, בישוב שככל הנראה היה מוכר בשם "באלה".
בתיעוד ההיסטורי, מוזכר הישוב פעם אחת, כשההגיוגרף (היסטוריון של תולדות הקדושים) הנוצרי קירילוס, מתאר ישוב הממוקם מזרחית לעיר סקיתופולוס - הלא היא בית שאן - ומכנה אותו בשם "באלה".
למרגלותיו של  האתר ההיסטורי משתרך עמק, המכונה בפי בדואים משבט ג'יזאוויה בשם "בלע" - ונראה כי שמו המקורי של הישוב הקדום, השתמר בפי האכלוסייה המקומית ושאכן מדובר בבית הכנסת של באלה.

Share to Facebook Share to Twitter Email This

חוקרים מעריכים כי המבנה העתיק, הוקם בסוף המאה השלישית או בתחילתה של המאה הרביעית לספירה, ושימש בית כנסת פעיל ברציפות, עד לחורבנו בתחילת המאה השביעית - ככל הנראה בתקופת הכיבוש הערבי. לבית הכנסת של באלה מיוחסת חשיבות מחקרית רבה, בהבנת התפתחות בתי הכנסת בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית - לאור התקופה הארוכה ששימש המבנה את הקהילה המקומית. 
שלושה שלבים שבהם הוקם, הורחב ושופץ המבנה, תוכננו כדי לענות על צרכיה המשתנים של הקהילה המקומית - והם מעידים על שינויים בתפיסתו המוסדית של בית הכנסת.

בשלב הראשון - נבנה בית הכנסת, בהתאם לדרישותיה של קהילה מקומית קטנה.
המבנה היה בעל מאפיינים, המשלבים שני טיפוסים של בתי כנסת, כפי שמגדירים החוקרים: הטיפוס "הקדום" שסגנונו מאפיין את המאה השנייה והשלישית לספירה וטיפוס "המעבר" - המשתייך בסגנונו למאה הרביעית לספירה. הכניסה אל המבנה הייתה מכיוון מזרח ובקירו הדרומי, הפונה לירושלים, הוקמה במה ששימשה כארון הקודש. את הבמה גידר סורג שיש, ממנו שרד קטע שלא במיקומו המקורי.חלל המבנה עצמו היה אולם מלבני עם שני טורי אומנות (עמודים) וללא אפסיס - גומחה בקיר, המצויה בבתי כנסת ובכנסיות מתקופה זו. רצפת האולם הייתה מרוצפת באבן ולא בפסיפסים.
הממצאים בבית כנסת זה כמו באחרים מתקופתו, מלמדים על התלבטויות בקרב הקהילות היהודיות, הן בצפון הארץ והן בדרומה - באשר למיקומו של ארון הקודש. 

מנורת שבעת הקנים ברצפת הפסיפס
מנורת שבעת הקנים ברצפת הפסיפס משלב ב' של המבנה -
מראה לאחר עבודות השיקום (צילום: רשות העתיקות)
השלב השני - המעבר לשלב זה, נבע משינוי בגודל הקהילה וצרכיה ומהתפתחויות אידאולוגיות שנבעו מעיצוב העולם היהודי של אותה תקופה. המבנה שנבנה כפי שתואר בשלב הראשון, התפתח כעת לבזיליקה רחבה בעלת אפסיס, שאת רצפתו כיסתה רצפת פסיפס מפוארת - האופיינית לתקופה זו. האפסיס שימש מקום קבע עבור ארון הקודש ונראה כי לא הייתה במה בתוך מבנה בית הכנסת. תקופה זו מתאפיינת בשגשוגו של הישוב היהודי בגליל ובאזור בית שאן ובתי הכנסת מהווים עדות לפריחה הכלכלית שפקדה את תושבי האזור.

השלב השלישי - מבטא שינויים בקהילה, המתאפיינים במעבר מתקופת שגשוג לתקופת שפל. מבנה בית הכנסת, שכבר עמד על תילו כמה מאות שנים, זקוק היה כעת לתיקונים ולעבודות תחזוקה. הקהילה המקומית, שלא יכלה להרשות לעצמה עוד בניית רצפה מפוארת, הסתפקה בפסיפס פשוט בדוגמתו ודל באיכות בנייתו. עמודי האבן הוחלפו בעמודי עץ ונבנתה במה לפני האפסיס. בשלב זה, בדומה לבתי כנסת אחרים מתקופתו, מגיע בית הכנסת שבמעוז חיים לשיא התפתחותו, עד לחורבנו בשריפה גדולה - בראשית המאה ה-7 (ככל הנראה בעקבות הכיבוש הערבי). הישוב ננטש ושרידים ארכאולוגיים שנתגלו מעליו, מיוחסים כבר לתקופות מאוחרות יותר.

עבודות השימור והשיקום באתר

רצפת הפסיפס - לפני עובדות השיקום
מראה קטע מרצפת בית הכנסת - לפני עבודות השימור
(צילום: רשות העתיקות)
עם גילויו של בית הכנסת וחפירתו באמצע שנות ה- 70, הוצאו מרבית רצפות הפסיפס ויוצבו באמצעות משטחי בטון. קירות המבנה שלא שרדו או שהשתמר מהם יסוד או נדבך בלבד, הושלמו חלקית באמצעות שימוש באבן ובבטון.
השנים שחלפו מאז חשיפתו של בית הכנסת ביחד עם המליחות הגבוהה של הקרקע באזור, נתנו את אותותיהן. חלק מן הפסיפסים ומרצפת האבן, שנבנתה בשלב הראשון של בית הכנסת הגיעו למצב בלייה מתקדם ואבנים וקירות שלא יוצבו לאחר חשיפת המבנה, ניתקו ממנו.

במהלך שנת 2012 הכינה רשות העתיקות תכנית שימור והצלה עבור בית הכנסת העתיק של באלה ועבודות השיקום והשימור, החלו במסגרת התכנית "ציוני דרך", בשנת 2014.

רצפת בית הכנסת - לאחר השיקום
מראה כללי לאחר השימור: שימור רצפת בית הכנסת תוכנן
כך, שניתן להבחין בשלושת שלביו ההיסטוריים של המבנה
(צילום: רשות העתיקות)
עיקר השימור התמקד בפסיפסים ובמרצפות האבן של המבנה, כשבמקביל טופלו והוגבהו קירותיו של בית הכנסת. חלקים מרצפת הפסיפס, בקטעים שלא נחפרו בעבר, הוצאו לצורך שימור מחוץ לאתר והם עתידים לשוב אליו לאחר עבודות השימור.
עבודות השיקום, שבוצעו ע"י מינהל השימור של רשות העתיקות והסתיימו לאחרונה, תוכננו באופן שבו יוכלו המבקרים במקום, להבחין בשלושת שלביו של בית הכנסת.
עם סיומן של עבודות השחזור והשימור, ניתן כיום לשוב ולבקר בשרידיו המרשימים של בית הכנסת, המהווה אתר מורשת לאומית ועדות לחיים יהודיים בצפונה של הארץ - כפי שנראו לפני כ-1,700 שנים.

ביקורים להתרשמות מהממצאים ומעבודות השיקום, ניתן לקיים - בתיאום מראש עם הקיבוץ.
היכנסו להזמנת סיורים באתר האינטרנט של קיבוץ מעוז חיים.


הפוסט מבוסס על סקירת תכנית השימור שהוגשה על-ידי רשות העתיקות.

רוצים להישאר מעודכנים בכל האירועים, הסיורים ואוצרות המורשת הלאומית?
עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו: