יום רביעי, 27 במאי 2015

בנו של הנשיא המנוח בן-צבי, הובא למנוחות - בחלקה שניצלה בהתערבות אגף מורשת לאומית והנצחה


חלקת קבר הנשיא בן-צבי ורעייתו, כפי שנראתה לאחר ניסיון
השתלטות  החברה קדישא - על רקע חלקות הקבר שנבנו ללא רשות
(צילום: משרד רה"מ) 
אתמול בערב (יום ג') הובא למנוחות בגבעת שאול בירושלים עמרם בן צבי ז"ל, בנו של הנשיא השני יצחק בן צבי ז"ל. עמרם נקבר בחלקה של אביו, שביקש בצוואתו להיקבר כאחד העם ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
אחרי פטירתו של עמרם ז"ל, יצרה קשר משפחתו עם חברת קדישא חסידים על מנת להביאו לקבורה. בחברה נמסר לה שהחלקה הולאמה ועליה לפנות למשרד ראש הממשלה.
לפני ארבע שנים ובעקבות מחסור בשטחי קבורה, נעשה ניסיון של החברה קדישא להשתלט על מתחם אחוזת הקבר של הנשיא. ניסיון זה כלל בין היתר הגעה לבנו של הנשיא עמרם ולאשתו רחל, ולקבל את הסכמתם לדבר. במקביל, ותוך זמן קצר נהרסה חלקת הקבר שבמהלך השנים גודרה וטופחה על ידי המדינה והמשפחה – ובוצעו בה עבודות חפירה שנועדו להכשיר מקום לקברים נוספים.

יום שלישי, 26 במאי 2015

פרויקט לאומי מבית "ציוני דרך" מתעד את סיפורי דור תש"ח - למען הדורות הבאים


רפרודוקציה מאוסף התצלומים הלאומי, לע"מ
תכנית ייחודית בהובלת משרד ראש הממשלה ובאמצעות "התכנית להעצמת תשתיות מורשת לאומית - ציוני דרך" וההסתדרות הציונית העולמית, החלה בחודשים האחרונים בתיעוד סיפורם האישי של בני דור תש"ח - דור מייסדי המדינה. מטרתה של התכנית, לתעד את סיפורו של הדור, שנכח בארץ בתקופת קום המדינה - הדור שיישב אותה, עבד בה, נלחם על עצמאותה ועיצב אותה בראשית תקומתה.

יום שלישי, 19 במאי 2015

נחנך דגם בזלת של שער הקשתות העתיק בעולם - בתל דן


דגם הבזלת של השער הכנעני בתל דן
דגם הבזלת של השער הכנעני בתל דן (צילום: רשות הטבע והגנים)
תל דן, בחלקה הצפוני של ארץ ישראל, יושב על ידי בני האדם כבר בתקופות קדומות מאוד. עובדת מיקומו הגבוה והמוגן יחסית והיותו שופע במים ובשטחים פוריים, משכו מתיישבים אל המקום כבר בראשית האלף הרביעי לפני הספירה. בסביבות שנת 2700 לפנה"ס הוקמה במקום העיר הראשונה ובחלוף כאלף שנים, במאה ה-17 לפנה"ס, כבר הייתה זו עיר מבוצרת היטב ובעלת סוללת עפר גבוהה, שהתנשאה לגובה של עד 15 מטרים.

יום ראשון, 17 במאי 2015

יום ירושלים התשע"ה: הוסר הלוט מעל היכל ההנצחה בגבעת התחמושת


היכל ההנצחה
הקרב הקשה שהתחולל על גבעת התחמושת, איפשר במהלך מלחמת ששת הימים את הפריצה אל העיר העתיקה של ירושלים, את החבירה אל מובלעת הר הצופים ואת שחרור הכותל המערבי. במהלך השנים, התקבע הקרב באתוס הישראלי כדוגמה לחירוף נפש, מסירות ולאהבת המולדת.
המערכה הממושכת והעיקשת שהתחוללה על הגבעה, הפכה לאחד מסמליה המרכזיים של ירושלים המאוחדת, ששוחררה במחיר דמם של 182 חללים - שנפלו על שחרור העיר. 
משחררי העיר, לוחמי צה"ל, קבעו את גבעת התחמושת כמרכז להנחלת מורשת המערכה על ירושלים לדורות הבאים, ובשנת 1989 הוכרזה גבעת התחמושת - אתר מורשת לאומי.